דיכאון קליני - 20.09.08

שמי שגית, אני בת 16. כשהורי לקחו אותי בפעם הראשונה למרכז אורה גולן הייתי מלאת ספקות וחששות. סבלתי מדיכאון קליני עמוק וקשה והייתי מיואשת לחלוטין לאחר טיפול פסיכולוגי שנמשך כמעט שנה, וטיפול תרופתי במקביל, אותו התחלתי אחרי ניסיון התאבדות.

כשבוע לפני שהגעתי למרכז רשם לי הפסיכיאטר שלי תרופה חדשה בפעם השלישית לאחר שהשתיים הקודמות לא הביאו לשינוי אך את התרופה הזו מעולם לא לקחתי - את השינוי שעברתי תוך מס' מפגשים קשה לי לתאר במילים.

לפני שהגעתי למרכז הייתי מיואשת וחסרת מוטיבציה, לא האמנתי שאצליח להתמודד עם הדיכאון, לא יכולתי ללמוד או לאכול והייתי פורצת בבכי ללא סיבה באופן יומי וקבוע. הרגשתי כלואה בתוך עצמי ושקלתי התאבדות. לא האמנתי שטיפול במרכז אורה גולן יעזור (למרות שהוא עזר לאימי בכאבים פיזים, ולאחותי הקטנה בהתמודדות עם חרדות). אחרי הטיפולים אני אדם חדש, אני חופשיה, חזקה מתמיד, אני אוהבת את עצמי ואני מסוגלת לעשות כל מה שארצה.

את המכתב הזה אני כותבת כמעט עשרה חודשים אחרי, כשאני כבר יודעת שהשינוי הזה הוא לא זמני מפני שמעולם לא הרגשתי כפי שאני מרגישה היום.

הטיפול אצל אורה גולן היה נס עבורי. הוא נתן לי כוח שלא הרגשתי עד כה, ועם הכוח הזה נלחמתי בדיכאון. כיום אני מתמודדת עם כל קושי שבא לקראתי ולא נשברת. את הצלחתי בבגרויות אני נוקפת לזכותו של הטיפול ושל הכוח שניתן לי, לאחר שבתחילת השנה לא האמנתי שאצליח לשרוד את השנה הזו, שלא לדבר על הצלחה בלימודים.

אני רוצה להודות למרכז ולצוות על שנתנו לי את הכוח לחיות, להיות חופשיה מהדיכאון, חזקה וללא פחדים.

מכתבי תודה נוספים לד''ר אורה גולן...